מהו שימוש בחומרים נדיפים?

החומרים הנדיפים הנפוצים בשימוש בקרב בני-נוער הם דבק מגע, גז מזגנים (פריאון), גז-צחוק , מדללי צבע, תרסיסים לעיצוב השיער.
שימוש בחומרים נדיפים נעשה ע"י הרחה ושאיפה של מגוון חומרים ומוצרים והמשותף לכולם הוא העובדה שהם גורמים לתחושת איפוריה הכוללת סחרחורת, תחושת ניתוק, קהות-חושים, הזיות שמיעה וראייה ועוד. החוק אינו רואה את ההרחה של חומרים נדיפים כשימוש בסמים, עם זאת, חשוב לזכור שחומרים אלו עלולים להיות מסוכנים לא פחות מסמים אחרים ועלולים לגרום לפגיעות במוח, בריאות, בכבד בכליות , לעיתים עד מוות. תאונות כגון נפילות מגגות בעת שאיפת גז ממזגנים, נזקים קוגניטיביים ופגיעה בחושים – הם חלק מהסיבות לתוצאות הקטלניות שעלולות להיגרם בשל הרחה של חומרים נדיפים

כמה בני-נוער משתמשים בחומרים נדיפים?

כל נער שישי במדינת ישראל התנסה בשימוש בחומרים נדיפים. על פי נתוני הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, חל בשנים האחרונות גידול בשיעור הילדים ובני הנוער המשתמשים בחומרים נדיפים. מנתונים שהתפרסמו בשנת 2005 מתברר ש- 15.8% מבני הנוער בני 12–18, דיווחו על שימוש בחומרים נדיפים בשנה. הגיל הממוצע שבו מתחילים הילדים לצרוך חומרים נדיפים הוא 13.

איך אפשר לדעת אם הילדים שלנו הריחו חומרים נדיפים?

השימוש ברוב החומרים הנדיפים אינו קשה לזיהוי כל עוד קיימת מודעות לנושא. השימוש בחומרים אלו משאיר ריח המתנדף דרך מערכת הנשימה. כמו כן, ריחם הייחודי שנספג בבגדים יכול להיות מורגש במשך שעות רבות ומאפשר את זיהויו. סימני ההרעלה המיידיים נמשכים בין דקה לחמש דקות. לכן, בדרך כלל, לא תוכלו לזהות את השימוש על פי השפעת החומר אלא על פי סימנים נוספים אלה:
מכלים או שפורפרות של דבק מגע, צבע, מדללים ותרסיסים בחדר של ילדכם, מתחת למיטתו או בכל מקום שבן המכלים אינם אמורים להימצא.
היעלמות של חומרים נדיפים ממקומם הקבוע.
כאשר יש סימני צבע, מדללים או דבק מגע על גופו או על פניו של ילדכם, ללא סיבה מובנת.
כאשר נודף מהפה של ילדיכם ריח חזק של חומרים נדיפים

מה אפשר לעשות?

במידה שיש לכם ילדים בני פחות מ- 12 דאגו שהחומרים לא יהיו בהישג ידם. אחסנו חומרים רעילים במקום גבוה ונעול, ללא גישה לילדים.
הסבירו מה זה רעל וכיצד הרעלים פוגעים בגופנו.
ציינו מוצרים הנמצאים בבית שאסור לילדכם לגעת בהם.
קראו יחד עם ילדכם את הרשום בתוויות האזהרה שעל המכלים והאריזות של המוצרים.